תקן לוחות חשמל 61439 והשפעתו על בטיחות המערכת

תקן 61439 בלוחות חשמל והשפעתו על בטיחות המערכת

לוחות חשמל מרכזים בנקודה אחת את חלוקת האנרגיה, ההגנות, הפיקוד והבקרה של המתקן. תקלה בתכנון הלוח, בבחירת הרכיבים או בתיאום ביניהם עלולה לפגוע ברציפות ההזנה, בציוד ואף בחיי אדם. לכן בחינת הבטיחות אינה מסתכמת באיכות המפסק או המעטפת, אלא מחייבת להתייחס ללוח כמערכת שלמה.

ת"י 61439, העוסק בלוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך, נכנס לתוקף בישראל בנובמבר 2014. עם זאת, הצגתו כתקן החל באופן זהה על כל לוח עלולה להטעות. תחולתו המעשית נוגעת בעיקר ללוחות מתכתיים, בעוד לוחות בדירות פרטיות חייבים להיות עשויים מחומר פלסטי עמיד בפני אש. לכן יש להבחין בין לוחות שעליהם חל התקן לבין לוחות ביתיים הכפופים לדרישות אחרות בחוקי החשמל.

תפקידם של לוחות חשמל במערכת

לוח חשמל קולט אנרגיה ממקור ההזנה ומחלק אותה למעגלים ולצרכנים. מקור ההזנה יכול להיות רשת החשמל, גנרטור, מערכת מצברים או שילוב בין כמה מקורות. בצד הצרכנים עשויים להימצא מכונה בודדת, מערכות מבנה, קווי ייצור או תשתית חשמלית רחבת היקף.

תפקידם של רכיבי לוח חשמל

אף שאין מבנה אחיד לכל הלוחות, מסלול האנרגיה הבסיסי דומה: הכבל המזין מגיע למפסק הראשי, ממנו עוברת ההזנה לפסי הצבירה, דרך מפסקי המשנה ועד לצרכנים. לצד מסלול זה מותקנים מהדקים, פסי אפס והארקה, רכיבי פיקוד ואמצעי הגנה בהתאם לייעוד המתקן.

  • המפסק הראשי מנתק את ההזנה ללוח או לחלק המרכזי שלו.
  • פסי הצבירה, העשויים בדרך כלל מנחושת, מעבירים את הזרם בין אזורי החלוקה.
  • המהדקים מחברים מוליכים נכנסים ויוצאים באופן מסודר.
  • מפסקי המשנה מגינים על המעגלים ומאפשרים לנתק כל אזור בנפרד.
  • מערכות הפיקוד והבקרה מנהלות עומסים, ציוד ותהליכים לפי צורכי המתקן.

כל אחד מהרכיבים עשוי להיות תקין בפני עצמו, אך בטיחות המערכת תלויה גם בחיבור ביניהם. דירוג לא מתאים, תיאום לקוי בין ההגנות או חלוקה שגויה של העומסים עלולים לפגוע בתפקוד הלוח בזמן תקלה.

מה מסדיר ת"י 61439

שמו של ת"י 61439 הוא לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך. עצם הגדרתו כתקן ללוחות, ולא כרשימת תקנים נפרדת לכל רכיב, מבטאת עיקרון מרכזי: יש לבחון את המכלול שהורכב בפועל. מפסק תקני, פס צבירה מתאים ומעטפת איכותית לבדם אינם מעידים שהלוח השלם מתאים לייעודו.

התקן נועד ליצור מסגרת אחידה ללוחות הנכללים בתחולתו. מסגרת זו מחזקת את הקשר בין תכנון הלוח, בחירת הרכיבים, מבנה המעטפת ואופן השימוש. מבחינת בטיחות, המשמעות היא שההחלטות אינן מתקבלות בנפרד. למשל, בחירת מפסק ראשי משפיעה על חלוקת ההזנה, על מפסקי המשנה ועל התגובה הכוללת לקצר או לעומס יתר.

בישראל נהוג לתאר את ת"י 61439 כתקן מחייב ללוחות שהותקנו מנובמבר 2014. הניסוח הרחב הזה דורש הסתייגות: התקן מיושם בעיקר בלוחות מתכתיים. הוא אינו המסגרת המרכזית ללוחות בדירות פרטיות, משום שבדירות חל איסור על שימוש בלוחות מפח או ממתכת.

תקן הלוח אינו מחליף תכנון חשמלי

עמידה במסגרת תקינה אינה פוטרת מהתאמת הלוח למתקן. יש להביא בחשבון את מקור ההזנה, הזרמים הצפויים, סוגי הצרכנים, חלוקת המעגלים, תנאי הסביבה ושיטת התחזוקה. לוח המתאים למבנה מסחרי אינו בהכרח מתאים למפעל, לאתר בנייה או לבית פרטי.

גם סוג המעטפת נקבע לפי סביבת השימוש. בשוק קיימים לוחות שקועים בקיר, לוחות חיצוניים ולוחות חשמל זמניים לאתרי בנייה. לוחות מקצועיים מוצעים גם בדרגות אטימות IP44 עד IP67. דרגת אטימות גבוהה אינה תחליף לתכנון נכון, אלא אחד השיקולים בהתאמת המעטפת לתנאים שבהם תותקן.

הפער בין ת"י 61439 לבין לוחות בדירות פרטיות

ההבחנה בין לוח תעשייתי או מסחרי לבין לוח דירתי אינה סמנטית. לוחות ביתיים כפופים לדרישות ייעודיות הנוגעות לחומרי המבנה, למיקום, לגובה ההתקנה ולהגנה על המעגלים. לכן בעל דירה אינו צריך להסתפק באמירה כללית שלפיה הלוח עומד בתקן 61439, אלא לבדוק אילו הוראות חלות על הלוח המסוים.

לפי חוקי החשמל, לוח בדירה צריך להיות עשוי מחומר פלסטי עמיד בפני אש. לוחות מפח או ממתכת אסורים לשימוש זה. דרישה זו יוצרת מצב שבו התקן המזוהה בציבור עם לוחות חשמל אינו בהכרח הבסיס הרגולטורי ללוח הביתי.

היעדר תחולה מעשית של ת"י 61439 על לוח דירתי אין משמעו שלוח כזה אינו מוסדר. להפך, חלות עליו הוראות ממוקדות שנועדו להתאים את ההתקנה לסביבה שבה חיים אנשים, לרבות ילדים, ולסיכונים האופייניים לבית.

  • המעטפת צריכה להיות עשויה מחומר פלסטי עמיד בפני אש.
  • גובה ההתקנה הנדרש הוא בין 1.4 ל־2 מטרים מהרצפה.
  • אין להתקין את הלוח במרפסת, בשירותים או במקלחת.
  • המעגלים הסופיים בבית צריכים להיות מוגנים באמצעות ממסר פחת.
  • יש להתאים את מערכות גילוי האש והכיבוי לגודל הצריכה של הלוח.

לוחות עד 100 אמפר מחייבים מערכת גילוי אש ועשן. בלוחות גדולים יותר נדרשת גם מערכת כיבוי אש פעילה. לפני יישום הדרישה בפרויקט מסוים יש לבדוק את סיווג המתקן, גודל החיבור והוראות הדין העדכניות החלות עליו.

מערכות ההגנה שקובעות כיצד הלוח יתפקד בשעת תקלה

בטיחות הלוח נשענת על כמה שכבות הגנה. כל שכבה מיועדת לתרחיש אחר, ולכן אי אפשר להחליף ממסר פחת במפסק זרם או להסתמך על מגן נחשולים כאמצעי הגנה מפני קצר. תכנון נכון משלב את האמצעים לפי הסיכונים והמעגלים במתקן.

הגנה מפני עומס יתר וקצר

עומס יתר נוצר כשמעגל נושא זרם גבוה מהמתוכנן במשך פרק זמן מסוים. קצר הוא חיבור לא תקין היוצר זרם גבוה מאוד ודורש ניתוק מהיר. מאמ"ת, מפסק אוטומטי מגנטי־תרמי, משלב מנגנונים המיועדים להגיב למצבים אלה.

פעולת המפסק מגינה על המוליכים ועל הציוד המחובר למעגל. עם זאת, ההגנה תלויה בהתאמה בין המפסק, חתך המוליכים, העומס וסידור המעגל. מפסק בעל דירוג שאינו מתאים עלול לנתק ללא צורך או לא להגיב כנדרש בזמן תקלה.

הגנה מפני התחשמלות וזליגה

ממסר פחת, המוכר גם כמכשיר נגד התחשמלות, מזהה הפרש בין הזרם היוצא למעגל לבין הזרם החוזר ממנו. הפרש כזה עשוי להצביע על זליגה במסלול לא מתוכנן. במעגלים סופיים בבית ממסר הפחת הוא רכיב הגנה מחייב.

הפחת אינו מחליף הגנה מפני עומס יתר או קצר. הוא פועל מול סוג אחר של סיכון, ולכן נדרש שילוב בין ממסר הפחת לבין המפסקים המגינים על המעגלים. תקינותו צריכה להישמר לאורך חיי הלוח, ולא רק במועד ההתקנה.

הגנה מפני נחשולי מתח

מגן נחשולים, המכונה לעיתים מגן ברק, נועד לצמצם את השפעתם של נחשולי מתח על המערכת ועל הציוד. חשיבותו גדלה במתקנים הכוללים בקרים, מערכות תקשורת, חיישנים וציוד אלקטרוני רגיש. הצורך בו ומיקומו צריכים להיקבע לפי מאפייני המתקן ולא כתוספת אקראית ללוח.

סלקטיביות ותאימות בין אמצעי ההגנה

סלקטיביות קובעת איזה אמצעי הגנה יפעל ראשון בעת תקלה. המטרה היא לנתק את האזור הקרוב ככל האפשר למוקד התקלה, בלי להשבית מעגלים תקינים שאינם קשורים אליה. בלוח ללא סלקטיביות מספקת, תקלה במעגל משנה עלולה להפעיל את המפסק הראשי ולנתק מתקן שלם.

לתוצאה זו יש משמעות בטיחותית ותפעולית. ניתוק ממוקד מצמצם את אזור התקלה, מקל על איתורה ושומר על הזנת מערכות אחרות. במבנה גדול הוא עשוי למנוע מצב שבו תקלה מקומית משביתה תאורה, פיקוד, מערכות תקשורת או ציוד חיוני באזור נרחב.

תאימות מתייחסת להתאמה בין הרכיבים הפועלים יחד. אין די בבחירת רכיבים ממותגים מוכרים או בעלי נתונים מתאימים לכאורה. יש לוודא שהמפסק הראשי, פסי הצבירה, המהדקים, מפסקי המשנה ושאר הרכיבים מתאימים זה לזה ולמאפייני ההזנה.

פיצול ללוחות משנה משפר את השליטה בתקלות

בבתים רב־קומתיים, במבנים מסחריים ובמתקנים גדולים ניתן לפצל את החלוקה ללוח ראשי וללוחות משנה. כל לוח משנה משרת קומה, אזור או קבוצת צרכנים מוגדרת. כך אפשר לבודד תקלה בלי לנתק חלקים שאינם מושפעים ממנה.

הפיצול גם מקצר את הדרך בין אמצעי ההגנה לבין הצרכנים ומסייע לארגן את המעגלים לפי שימושם. כשמתרחשת תקלה, צוות התחזוקה יכול להתמקד באזור מוגדר במקום לבדוק את המתקן כולו. לאורך זמן עשוי המבנה הזה להפחית את משך ההשבתות ואת עלויות איתור התקלות.

עם זאת, ריבוי לוחות אינו מטרה בפני עצמה. כל לוח משנה מוסיף מפסקים, חיבורים ונקודות תחזוקה. ההחלטה על פיצול צריכה להתבסס על מבנה האתר, היקף הצריכה, רציפות ההזנה הנדרשת ויכולת הבידוד בין האזורים.

לוחות חכמים מוסיפים ניטור ובקרה להגנות הקיימות

לוח חכם משלב חיישנים, בקרים ויחידות תקשורת לצד מערכות החלוקה וההגנה. החיישנים מודדים פרמטרים חשמליים, הבקרים מנתחים את הנתונים ויחידות התקשורת מעבירות אותם למערכת מרכזית. המידע מוצג בזמן אמת בממשקי בקרה גרפיים.

מערכת כזאת יכולה להפעיל התראות כשערך מסוים חורג מהסף שהוגדר, לסייע באיזון עומסים ולזהות שינוי חריג לפני שהוא מתפתח לתקלה משמעותית. במתקנים שבהם צריכת החשמל משתנה לאורך היום, הנתונים גם מאפשרים לאתר עומסים מיותרים ולשפר את ניהול האנרגיה.

היכולות החכמות אינן מחליפות מפסקים, ממסר פחת, הארקה או תכנון נכון. ניטור יכול להצביע על חריגה, אך ההגנה החשמלית היא שמנתקת את המעגל בעת הצורך. לכן יש לראות בבקרה שכבה נוספת, שמחזקת את התחזוקה ואת הגילוי המוקדם.

בחירת לוח ורכיבים לפי המתקן ולא לפי המותג

בשוק הישראלי נמכרים לוחות ורכיבים של יצרנים כגון GEWISS, HAGER, ADA PLAST ו־SCHNEIDER ELECTRIC. זהות היצרן עשויה להשפיע על זמינות רכיבים, אפשרויות הרחבה ושירות, אך היא אינה מוכיחה שהלוח המורכב מתאים למתקן או עומד בדרישות החלות עליו.

יש לבחור את סוג הלוח לפי אופן ההתקנה, החומר המותר, תנאי הסביבה, מספר המעגלים, אמצעי ההגנה והצורך בהרחבה עתידית. בלוח חיצוני או זמני יש להביא בחשבון גם את רמת האטימות המתאימה. בלוח ביתי יש לתת עדיפות ברורה לדרישות החומר, המיקום והגובה הקבועות בדין.

תכנון מקום פנוי להרחבה עשוי לצמצם שינויים מאולתרים בעת הוספת צרכנים. מזגנים, עמדות טעינה, מערכות בית חכם וציוד עתיר הספק משנים את פרופיל הצריכה. הוספת מעגל ללא בדיקת הלוח, ההזנה וההגנות עלולה להעמיס על המערכת ולפגוע בתיאום הקיים.

תחזוקה נכונה שומרת על רמת הבטיחות לאורך זמן

גם לוח שתוכנן והותקן כהלכה עלול להשתנות במהלך שנות השימוש. מעגלים מתווספים, צרכנים מוחלפים ורכיבי פיקוד עוברים התאמות. אם השינויים אינם מתועדים ואינם נבדקים כחלק מהמכלול, קשה לדעת אם ההגנות עדיין מתאימות למצב בפועל.

סימנים כגון ניתוקים חוזרים, ריח חריג, שינוי צבע במעטפת, רעשים או התחממות דורשים בדיקה מקצועית. אין לעקוף מפסק שקופץ או להחליף אותו במפסק בעל דירוג גבוה יותר בלי לברר את מקור התקלה. פעולה כזאת עלולה להסיר את ההגנה מהמעגל במקום לפתור את הבעיה.

כל שינוי בחיבורים, בפסי הצבירה, במפסקים או במערכות ההגנה צריך להתבצע בידי חשמלאי מוסמך ובהתאם לסמכותו. הדבר נכון גם בלוח ביתי שנראה פשוט. מאחורי שורת המפסקים נמצאים מוליכים ורכיבים שבהם כל חיבור משפיע על בטיחות המערכת.

בדיקת ההתאמה של הלוח למסגרת החלה עליו

הבדיקה צריכה להתחיל בזיהוי סוג המתקן. אם מדובר בלוח מסחרי, תעשייתי או מקצועי, יש לברר כיצד ת"י 61439 חל עליו. אם מדובר בדירה פרטית, יש להתמקד בדרישות הייעודיות ללוחות ביתיים ולא להסתפק בהצהרה כללית על התקן.

צעדים לבדיקת התאמת הלוח
  1. זהו את סוג המבנה, מקור ההזנה וגודל החיבור.
  2. בדקו שהמעטפת מותרת לשימוש במקום ההתקנה ומתאימה לתנאי הסביבה.
  3. ודאו שהלוח מותקן במיקום ובגובה הנדרשים.
  4. בחנו את קיומן ותקינותן של ההגנות מפני קצר, עומס יתר, פחת, זליגה ונחשולי מתח לפי הצורך.
  5. בדקו את הסלקטיביות והתאימות בין המפסק הראשי למפסקי המשנה.
  6. בררו אם נדרשות מערכות גילוי אש או כיבוי לפי גודל הלוח וסיווג המתקן.
  7. ודאו שכל שינוי או הרחבה מתוכננים ומבוצעים בידי בעל מקצוע מוסמך.

ת"י 61439 מחזק את התפיסה שלפיה בטיחות הלוח נקבעת ברמת המערכת השלמה. עם זאת, אין להחיל אותו אוטומטית על כל סוגי הלוחות. בלוחות חשמל ביתיים יש לפעול לפי הדרישות הייעודיות לחומר המעטפת, למיקום, לגובה, להגנת הפחת ולמערכות האש. במתקנים אחרים יש לבדוק את תחולת התקן לצד מאפייני ההזנה והעומסים.

הצעד המעשי הראשון הוא לסווג תחילה את הלוח ואת המתקן, ורק לאחר מכן לבחון את התקינה, ההגנות והתכנון. כך נמנעת הסתמכות על הצהרת תקן שאינה רלוונטית ונשמרת התאמה בין הלוח, הסיכונים והדרישות החלות בפועל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים